הוא בעל מראה עדין, טעמו אפילו יותר עדין, ועדיין קיימים לא מעט אנשים שמתקשים להתחבר אליו. אז היום נעשה היכרות עם השמיר שכולנו מכירים, בתקווה שאחריה תרוצו לגדל אותו בבית/בגינה שלכם!
שמיר (Dill) או בשמו הלא-עממי שֶׁבֶת רֵיחָנִי הוא ירק מאכל חד-שנתי, שמקורו באזור אסיה והים התיכון, וכמובן צומח גם בישראל בשפע. השמיר מאופיין בטעם עדין, ולכן משמש בעיקר לתיבול סלטים (אתם.ן בטח מכירים אותו מהצמד המנצח "גבינת שום-שמיר"). כמו כן, הגבעולים שלו חלקים, חלולים וגבוהים יחסית ויחד עם הפרחים היפים שלו הוא עוזר לגינה/לבית שלנו לקבל מראה נעים רענן. בנוסף, הוא מאוד דומה לשומר (לא להתבלבל!) והם חולקים את אותה המשפחה, כמו גם קימל, פטרוזיליה, אניס וכוסברה. כמו כן, יתרונותיו הבריאותיים רבים וכוללים בין היתר הרגעה והפחתת מתח, הקלה על צינון, הפחתת גזים בבטן ועוד.
תנאי גידול לשמיר – מדריך מזורז
עונה – סתיו-אביב.
שמש –כמעט מלאה.
השקיה – בינונית.
פריחה – פרחים לבנים צהבהבים, הפריחה מחלישה את הצמח והעלים ולכן מומלץ לדלל כמעט את כולה.
גיזום – כל השנה (עלים רקובים וגבעולי פריחה).
קצב צמיחה – בינוני.
חולשה – מותקף בקלות ע"י כנימות, פרודניה (סוג של עש).
איך מגדלים שמיר שלב אחרי שלב
תשמחו לגלות שהשמיר קל לגידול ואינו דורש תחזוקה רבה (איזה כיף!) אך חשוב בכל זאת לדעת ולהכיר מה הוא צריך. למשל, במידה והוא גדל אצלנו באדנית/עציץ בבית נקפיד שהם יהיו בגובה של לפחות 12 ס"מ בכדי לאפשר מקום לצמיחת השורשים. זאת ועוד, נקפיד על שמש כמעט מלאה וקרקע לחה ומנוקזת- חשוב לא להשקות אותו יותר מדי אחרת עלולים להיווצר תנאים לחים שיובילו להופעתן של פטריות. כמו כן, לעיתים תתרחש תופעה של כיפוף הגבעולים, ואז נצטרך לחזק אותם עם יתד/מוט קטן. במידה ויש לנו מקום ובחרנו לגדל את השמיר שלנו בערוגה בגינת התבלינים הביתית מומלץ להוסיף דשן לגינה טרם השתילה. כמו כן נשתדל לשמור על מרחקים של 20-30 ס"מ בין כל צמח.
מאבק במזיקים
אז הבנו שהשמיר אינו דורש תחזוקה רבה והוא יחסית עמיד אך עדיין ישנם מספר מזיקים המאתגרים אותו (ואותנו) בכל פעם מחדש. בתוך קבוצה זו נזהה את הכנימות, אשר נצמדות ומוצצות את נוזלי הצמח מתוך הגבעולים. לטיפול בהן ניתן להשתמש בתרסיסים מחומרים טבעיים כמו "זהר נוי" ו"טימורקס". בנוסף, ניתן לרסס מי סבון או סודה לשתייה (כפית אבקה עם ליטר מים), דבר שהוכח כיעיל נגד מחלות בצמחים ויכול לעזור לחסל את הכנימות (או לכל הפחות לצמצם את ההתרבות שלהן.( אגב, אם נתקלתם בחיפושית "משה רבנו", ארינמל (חרק הדומה לשפירית) או ב"גמל שלמה", הם כולם חברים טבעיים שלנו אשר טורפים את הכנימות ועל כן חשוב לשמור על קיומם בגינה. בנוסף, אנו עלולים להיתקל בעשים (פרדוניה) שנטפלים לשמיר שלנו, ובהם ניתן לטפל באמצעות גידול פרחי שום שמסייעים בהרחקתם, כמו גם בשתילת שיבא בין הערוגות, שכן הוא מהווה צמח מלכודת ומושך אליו את הכנימות והחרקים השונים.
מתי ואיך לקצור את השמיר?
אז גידלנו שמיר לתפארת וכעת אנו כבר לא יכולים לחכות לקצור אותו אך כיצד נדע מתי הזמן הנכון? התשובה לכך היא שאת השמיר שלנו נקצור בתוך כ-8 שבועות לאחר שנזרעו הזרעים, ונקפיד לעשות זאת כמעט מבסיס הצמח. כמו כן, חשוב לדעת שטעמו של השמיר משביח בעיקר כאשר משתמשים בו בסמוך לקטיף.
מקווים שהמדריך עזר לכם להתיידד עם השמיר הטעים ושאתם כבר בדרך למצוא לו מקום של כבוד בבית/בגינה שלכם 😉 אם יש לכם עוד שאלות בנושא הקמת גינת תבלינים מוזמנים להשאיר לנו תגובה ונשמח לחזור אליכם בהקדם.
אולי יעניין אותך?
מה עדיף דשא סינטטי או דשא רגיל? יתרונות וחסרונות
אנשים רבים מתלבטים איזה סוג דשא לבחור לגינה שלהם, מצד אחד כל בעל בית מעוניין במראה ירוק של דשא טבעי ורענן עם ניחוחות קסומים של
הקמת גינה בשנת שמיטה מותר או אסור?
נושא שנת השמיטה חשוב לא רק עבור אלו שעוסקים בחקלאות למחייתם, אלא גם לגננים חובבים. אם גם אתם מתכננים להקים גינה או תוהים אם מותר
מגדיר סוקולנטים: שמות ותמונות של כל סוגי הסוקולנטים בישראל
כשלקוח פונה אליי ומבקש עזרה בהקמה של גינת סוקולנטים, אני תמיד מתרגש. בעיקר בגלל כל האפשרויות העומדות לפנינו, כל כך הרבה סוגי סוקולנטים, שדורשים כל כך
מדריך לגידול כרוב – איך לגדל כרוב טרי וטעים בבית?
מי לא אוהב כרוב? הוא מושלם בסלטים, בתבשילים או סתם בתור כרוב כבוש לנשנוש, וזה כבר ידוע שבנוסף לטעם המרענן והטעים שלו, הוא גם ידוע
מדריך לגידול אורגנו – איך לגדל אורגנו טרי וטעים בבית?
אורגנו – הוא צמח תבלין מוכר ואהוב על רובנו, מעבר לכך שהוא מרכיב חיוני במנות, החל מפיצה ועד רטבי פסטה, סלטים יוונים ותבשילים ספרדיים, הוא גם
מדריך לגידול לואיזה (לימונית) – איך לגדל לואיזה טריה וטעימה בבית?
זה לימוני, רענן, אפשר להכין מזה תה או חליטה נפלאה, להוסיף לתבשילים, מאפים ולכל מקום שרוצים טעם מתקתק – כן, ניחשתם נכון, זו הלואיזה הלימונית.